לקראת חג שבועות 2016.
תאגידי תעשיית החלב היוצאים במסעות פרסום אגרסיביים בכל מדיה אפשרית בתקשורת כדי לקדם מכירות.
יצאנו הבוקר לתעד במספר רפתות בדרום הארץ ברפתות גברעם, ארז ונגבה (שיתופית עם גבעת ברנר) המשווקות חלב למוצרי טרה, ורפת תימורים המשווקת לתנובה.
הלב שלי לעולם לא יתאחה.
הלוואי והייתי יכולה להגיד לכל הקרבנות שראיתי היום בעיניי,
תהיו צרובים בתוכי לעד.
אם הייתי צריכה לחיות שעה כמו הפרות והעגלים שראיתי היום, אין לי ספק שהייתי מעדיפה למות.
חום אימים, הזבובים אינם מרפים לשניה, מצבם של בעלי החיים ירוד ועוד ממשיכים לקרוע לפרות את גופן עם הריונות, המלטות, שאיבות.
הפרות התגרדו היום עם העיניים על הברזלים, הדלקות היו נוראיות.
הן ניסו לשווא להרחיק את הזבובים שלא נתנו מנוח ולו לרגע אחד.
היה נורא היום אבל אנחנו בסיום כל תיעוד נכנסנו למזגן.
עיזבו אותם ואותן בשקט, פשוט די.
מי מתנהג ככה למישהו אחר?
ובנוסף לכל עוד מצליחים לעבוד עליהם שזה בריא, עיניים לכם ולא תראו?
איזו בריאות יכולה לצאת מחולי הזה?
רק להפעיל את ההגיון, זהו.
המידע מתוך מסמכי משרד החקלאות ושלטים הממוקמים בכניסה לרפת.
יש לזכור שלא מדובר באירועים חריגים וכך נראית תעשיית החלב הישראלית
והעולמית בכלל וכמובן שכל בעלי החיים ברפתות
יסיימו בסופו של דבר את חייהם בבית המטבחיים
וכמובן יקברו בבטן של מישהו.
מקור - קירות שקופים, טל גלבוע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה