מה קורה ברפת קיבוץ נחלים

צולם ביוני 2015
עטינים עצומים, צפיפות איומה, מבוססים בטינופת, נזלת ומחלות דרכי הנשימה, עיוורון, בדידות תינוקות בכלובים זעירים.
מקור החזית לשחרור בעלי חיים

עיוורון

עטינים עצומים ומודלקים

נראה כמו שאריות שלייה

מבוססת בבוץ, עטינים עצומים. באופן טבעי לפרה מניקה גודל העטינים הוא חמישית מגודל זה

עגל תינוק חולה במחלת דרכי הנשימה

עטינים מוטנטיים, אדומים לוהטים, טינופת.

עגלים לבשר, צפיפות אכזרית

תינוק בודד. חולה.

עיוורון

תינוק מבודד

מחלות

מאיפה מתחיל המילקי - איסוף זרע מפרים

מאיפה מתחילה גבינה לבנה? קודם כל צריך לאונן לפר ביד כדי לחלוב ממנו זירמה. חברת "שיאון מזריעים" מוכרת את התוצר הזה לרפתנים.
התמונות מאתר "מזריעי שיאון".

זאת "סככת ההקפצה", בתאים כלואים פרים שעברו איזה פרוצדורה ניתוחית ששיבשה את איבר המין שלהם. לא ידוע מה עשו להם, אבל אלחוש לבטח לא היה שם. הפרים האלה נקראים "טיזרים" ועליהם עולים הפרים המזריעים. רואים שהטיזרים עקודים בנזם לארץ, כדי שכל תנועה של התנגדות תכאיב להם. ככה הם עומדים ומחכים לפר שיקפוץ עליהם.
--------------
זאת סככת "ההקפצה" עם הטיזרים, הפרים הפעילים:

--------------
מעלים את הפר כמה פעמים, בקפיצות הראשונות של הפר נותנים לו להתחמם ולרוקו את הנוזלים:

--------------
פינוי הנוזלים מתבצע במספר קפיצות כדי להעלות את איכות הזירמה ולחמם עוד יותר את הפר:

--------------
כל הפרים מגיעים בסבב לעמדות ההקפצה, וקופצים על הטיזרים שבכלובים.

--------------
ברגע המתאים מצמידים את הנרתיק המדומה לפין של הפר ונותן לו לפלוט את הזירמה.

--------------
המבחנה חצי מלאה, טמונים בה הרבה הריונות, הרבה המלטות, הרבה עגלים בסירים של עקרות הבית, הרבה מילקי וגבינה עמק. מכאן הם מתחילים.

--------------
חולבי הפרים.

--------------

 הקליינטים.

-----------------------
קליפ לא ישראלי על איסוף זירמה בצורה דומה למה שעושים בארץ, עם אותה סככת הקפצה, פרים טיזרים עקודים חסרי אונים בתאים הקטנים, הפר המרביע מובל בעזרת שמחובר לנזם באף. הוא 

תחקיר אנונימוס ששודר בערוץ הראשון:

תחקיר אנונימוס על רפת שיאון 

אפרוחים על -י המגרסה

העגלה פייגה ברפת שובל

ברפת "שובל" נותנים לעגלים שמות, "פייגה" זה השם שנתנו לעגלה הזו, קרה ברפת הזו דבר שלא קרה לי מעולם, נכנסתי לצלם את העגלים והיא הסתובבה לכיוון שלי והתחילה לבכות, ניגשתי אליה, חשבתי שכמו כל העגלים גם היא תנסה לינוק לי את האצבעות, אני שונאת לתת להם את האצבעות שלי, אני מרגישה שזו הונאה, חלב לא יצא משם.
היא לא רצתה לינוק, היא רק רצתה שאני אחבק אותה, הניחה את הראש שלה על הכתף שלי ונתנה לי ללטף אותה בלי סוף.
רועי אמר לי שצריך ללכת ואני לא רציתי, ידעתי שהיא צריכה חום, היא סה"כ תינוקת בלי אמא, זקוקה למה שכל תינוק באשר הוא צריך, אמא.
מליוני יצורים תמימים משלמים מחיר גבוה, גבוה מדי בגלל מוחות שלא חושבים לרגע.
צילמנו עוד ועוד ברפת הזו, פרות עם קטרת העור, עטינים שיוצאת מהם מוגלה, פרה קורסת ואחת לידה שלא מפסיקה לזעוק לעזרה, גידולים, פרה שנתקעה בגדר בלי יכולת להשתחרר, ואני באגואיסטיות מוחלטת חושבת רק על "פייגה" שתכף תהיה בדיוק כמו שאר הפרות ברפת, היא תהיה שקטה, מובסת, תגעה שוב רק כשיעשו לה מה שעשו לאמא שלה, רק כשיקחו ממנה את הצאצא שלה.
השקט שברפת מפחיד, רק ברזלי הראש נוקשים שוב ושוב עד שמגיעים לאזור של העגלים והעגלות שלא מפסיקים לקרוא לאמא.
אני מבקשת רחמים עליהם, אני מבקשת רחמים על "פייגה" על אחיותיה, אחיה, אני מבקשת רחמים על כולם.
חמלה.
רחמים.
עליהם ועלינו.

טל גלבוע והעגלה פייגה