משלוח של עגלים מפורטוגל היה תקוע בים במשך 26 יום

משלוח עגלים

משלוחים חיים, עגלים מתים בהסגר צופר

הסגר צופר לעגלים שמגיעים במשלוחים החיים מאוסטרליה. כולם חולים, עגל מדדה בכוחותיו האחרונים אל השוקת, וקורס 20 ס"מ ממנה ולא קם יותר.

שמונה ימים אחר כך נסעתי לצופר וחפשתי אותו. היו שם כ-10,000 עגלים מאלה שהיו איתו באוניה. כולם חולים, מרוסקים פיזית ונפשית, מכוסים בצואה יבשה וטריה, בקושי נושמים, נוזל להם מהפה, מהאף ומהתחת בלי הפסקה. התיישבתי על ערימת צואה ענקית שמתוכה בצבצו חלקי גופות של עגלים מהמשלוח הקודם והתבוננתי בייאוש מוחלט בייאוש שלהם. עקבתי אחרי עגל אחד שהלך לאט לאט לכיוון השוקת, נפל וקם, נפל וקם. העגלים האחרים פינו לו את הדרך. לאחר כחצי שעה הוא הגיע לשוקת, נפל 20 סנטימטר לפניה ולא קם יותר. הוא מת מול העיניים שלי. בשעות הספורות שהייתי שם בחום הכבד מנשוא ובסרחון הבלתי נסבל גססו ומתו עוד שני עגלים. לא מצאתי את גיבור.

הבטתי בהם פעם אחרונה בגרון חנוק, ניערתי את הגללים שדבקו בשמלתי ונשבעתי שלא אשקוט לרגע עד שייעצרו המשלוחים החיים של תינוקות עגלים וטלאים שמובאים הנה מארצות רחוקות ועוברים מסע התעללות נוראי רק בשביל להישחט פה.

ועד שנצליח לעצור לגמרי את המשלוחים החיים אני מבקשת רק דבר אחד. כשאתם רואים חתיכת בשר עם שלט קטן נעוץ בה "בשר טרי", תעצרו רגע.

ענת רפואה, ישראל נגד משלוחים חיים - Israel Against Live Shipments
מקור

רפת קיבוץ כפר אושה

פרה ברפת של קיבוץ אושה בעמק זבולון, ליד קריית אתא.
צולמה ב27.8.2016

פרה ברפת של קיבוץ אושה, אוגוסט 2016

מקור:
קירות שקופים

חולבים גם פרות עם סרטן, עם תולעים בעיניים, עם גידולים ענקיים

כל עוד אפשר לחלוב את הפרה חולבים אותה. מישהי עכשיו שותה את החלב שלה ומלקקת שפתיים.
מישהי גם תאכל את הבשר שלה, כי זה כשר.
צולם ברפת תימורים שמספקת חלב לתנובה.
ערב שבועות 2016
מקור - קירות שקופים

טחורים עצומים ברפתות החלב

טחורים הם דבר רגיל ברפתות החלב, בגלל דחיפת הידיים הבלתי פוסקת.
רפת גברעם המשווקת לטרה
צולם לקראת חג שבועות 2016

המראה שכיח בכל הרפתות, צולם ברפת עין המפרץ:

מקור - קירות שקופים

עצב ואכזריות ברפתות החלב של הקיבוצים המספקים לטרה ותנובה

לקראת חג שבועות 2016.
תאגידי תעשיית החלב היוצאים  במסעות פרסום אגרסיביים בכל מדיה אפשרית בתקשורת כדי לקדם מכירות.
יצאנו הבוקר לתעד במספר רפתות בדרום הארץ ברפתות גברעם, ארז ונגבה (שיתופית עם גבעת ברנר) המשווקות חלב למוצרי טרה, ורפת תימורים המשווקת לתנובה.
הלב שלי לעולם לא יתאחה.
הלוואי והייתי יכולה להגיד לכל הקרבנות שראיתי היום בעיניי,
תהיו צרובים בתוכי לעד.
אם הייתי צריכה לחיות שעה כמו הפרות והעגלים שראיתי היום, אין לי ספק שהייתי מעדיפה למות.
חום אימים, הזבובים אינם מרפים לשניה, מצבם של בעלי החיים ירוד ועוד ממשיכים לקרוע לפרות את גופן עם הריונות, המלטות, שאיבות.
הפרות התגרדו היום עם העיניים על הברזלים, הדלקות היו נוראיות.
הן ניסו לשווא להרחיק את הזבובים שלא נתנו מנוח ולו לרגע אחד.
היה נורא היום אבל אנחנו בסיום כל תיעוד נכנסנו למזגן.
עיזבו אותם ואותן בשקט, פשוט די.
מי מתנהג ככה למישהו אחר?
ובנוסף לכל עוד מצליחים לעבוד עליהם שזה בריא, עיניים לכם ולא תראו?
איזו בריאות יכולה לצאת מחולי הזה?

רק להפעיל את ההגיון, זהו.
המידע מתוך מסמכי משרד החקלאות ושלטים הממוקמים בכניסה לרפת.
יש לזכור שלא מדובר באירועים חריגים וכך נראית תעשיית החלב הישראלית
והעולמית בכלל וכמובן שכל בעלי החיים ברפתות
יסיימו בסופו של דבר את חייהם בבית המטבחיים 
וכמובן יקברו בבטן של מישהו.
מקור - קירות שקופים, טל גלבוע

לול חושך, קיבוץ חפציבה.

"לול חושך" הוא שיטה למקסם רווחים מגידול פטמים. הלול מוחשך לחלוטין ללא שביב אור, ככה התרנגולים חיים, והיום היחיד שהם יראו אור שמש הוא היום שהם יסעו למשחטה.
אופיר בן חמו תעד במארס 2016 בקיבוץ חפציבה.

תרנגול משותק גוסס בלול חושך בקיבוץ חפציבה

מקורות:
https://www.facebook.com/100004886594279/videos/519419214897627/
https://www.facebook.com/100004886594279/videos/519772418195640/

חשמול תרנגולות מטילות

מדי יום נוסעת שיירה קטנה ברחבי הארץ: רכב פרטי נהוג בידי קבלן עבודה, טרנזיט עמוס פועלים, משאית ועליה שתי מכולות ענק זו על גבי זו ומשאית קטנה נוספת - "א.ש. תעשיות אקולוגיות" רשום עליה.
השיירה תעבור בין מושבים וקיבוצים, בנופים מוריקים ומרחבי שדות רוגעים.

בהגיעה אל אחד הישובים, תיכנס אליו ותיסע ברחובותיו, עד שתיעצר ליד אחד מלולי התרנגולות המטילות. לול, בו הגיעו התרנגולות לגיל שנתיים, וכבר אינן מטילות ביצים כבעבר.

דלתות המשאית הקטנה יוסטו, ומתקן החישמול יחשף.
המשאית הגדולה תפרוק את אחת המכולות שעליה, ותצמיד אותו אל מתקן החישמול.
אחד הפועלים ימשוך כבל חשמלי מהמתקן, ויהדק היטב את התקע אל שקע החשמל שבתוך הלול.
כפתור ההפעלה יילחץ.
הפועלים יפשטו על הלול.
המשימה העומדת לפניהם: לרוקן את כל הכלובים - שלושת אלפים, חמשת אלפים, עשרת אלפים תרנגולות או יותר– בזמן הקצר ביותר.

כלוב אחר כלוב הם יעברו, ימשכו החוצה בכח את התרנגולות המבוהלות. במאבק הקצר והאלים, רגליים וכנפיים יישברו.
הם יתפסו אותן הפוכות מרגליהן, חמש בכל יד, ויצאו אל משאית החישמול.
פועל יתלה אותן בזו אחר זו על תופסנים הנעים על סרט נע.
הן יביטו בעולם הלא מובן הזה בפעם האחרונה.
בפעם האחרונה יקלוט מבטן את היצורים ההולכים על שניים. לו יכלו לדבר בשפת-אדם, היו קוראות לו: "שטן".

פלטה חשמלית תשלח זרם קטלני אל כל אחת מהן.
גופותיהן ישתחררו מהתופסנים ויפלו אל המכולה, גודשות אותה, נערמות זו על גבי זו.
פועל יטפס על הררי גופותיהן, ויפזר אותן במכולה באופן שווה.

משרוקן הלול, משחושמלה התרנגולת האחרונה, משנדם קול קירקורן המבועת -
יילחץ שוב מתג ההפעלה, מתקן החישמול יעצר ויידום גם הוא, המכולה תכוסה היטב ביריעה ותועמס על הטריילר , דלתות משאית החישמול ייסגרו , הפועלים יעלו על הטרנזיט והקבלן אל מכוניתו.
השיירה תצא אל הדרך, אל הישוב הבא, אל הלול הבא.

לאחר הלול האחרון, לאחר ששתי מכולות הענק יתמלאו בגופותיהן של כחמש-עשרה אלף תרנגולות, ימשיכו הקבלן, הפועלים ונהגי המשאיות – איש איש אל ביתו, עייפים מעמל יומם.

בעייני עצמו – אף אחד מהם איננו שטן. בעייני עצמו – כל אחד מהם הוא אדם טוב, מוסרי, מתפרנס בכבוד, שומר חוק.

בדיוק כמו כל אותם האנשים הטובים, שבסך הכל רוצים לאכול חביתה בבוקר."

תיעוד: גאיה גולדברג